שנית מצדה

ללכת במוח של גאון ובנתיביהם של אלו שהסתגרו בחלום-סיוט שלו

ללכת במצדה זה כמו ללכת במוח של גאון, שחלומו-חזונו הפך לסיוט לאנשים שגרו שם אחריו ושהיו שונים ממנו בכל המאפיינים חוץ מאחד – שגעון הרדיפה שהביא אותם הכי גבוה, הכי נמוך ובמקום הכי יפה.

המים זרמו באופן הידראולי בעורקי ההר והדם זרם כמים;  היונים עפו בין השובכים והחווחים כאחוזות נבואה;  קנאים ארוכי זקן צחקו במקוואות בינות פסיפסים יפיפיים;  עמוד רומאי הקשיב רוב קשב לתפילות שלהם בבית הכנסת האופנתי שתכנן בן האדומי;  תלשו מקירות מעוטרים ומכדים מצוירים חרסים וכתבו עליהם שמות למוות.

ורק ההרים סביב שותקים עדיין שתיקה גבוהה, רב שכבתית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: