מה שזורח שוקע, מי שחי גווע, אבל האמצע הוא שקובע

זה היה שבוע מוזר.

בדרך כלל, אדם רואה זריחה אחת ושקיעה אחת בכל יום, ורגיל למחזוריות זו.

אולי אנשים בחלל רואים מספר זריחות ושקיעות ביממה, אבל חלל זו הרי חוויה חוצית, חוצנית.

החוויה לא משנה את ההוויה. אנחנו נותרים יצורים של לידה, חיים ומוות; פריחה, דעיכה, קמילה; זריחה, בין-ערביים, שקיעה; על ארבע, על שתיים על שלוש (כחידת הספינקס).

השבוע ראיתי את תחילת לידתו של חוק שהיה עוברי ומשוכתב במשך שנה כמעט, ואת תחילת הדעיכה של סבא. טיפלתי בו מדי יום ככל יכולתי. יש לי יכולת גדולה לאהוב אותו בכל שלב.

מוזר. לחוק האנושי אין שום השפעה על הזמן. סבא נחלש וייחלש.

אבל יש לחוק השפעה מיטיבה על חייו של אדם, כל עוד הוא חי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: